• מבוא לתורת הקבלה
• זוגיות על פי תורת הקבלה
• סגולות אמת לפריון שלום בית ועוד



 

האם הנפש לובשת בגדים? "מחשבה, דבור ומעשה" שלשת "לבושי הנפש" על פי קבלה

"מחשבה, דיבור ומעשה" מכונים בשם "לבושי הנפש", לפי שהם דומים לבגדים אותם לובש האדם. כשם שהלבושים הם זרים לאדם, אין לו שום קשר מהותי עמם, והוא לובשם ופושטם כרצונו, כך הוא גם היחס בין לבושי הנפש לעצם הנפש: המחשבה דיבור ומעשה אינם חלק ממהות הנפש עצמה, ולכן הוא יכול לפושטם, שברצונו ביכולתו להימנע מלעשות ולדבר, ואף להימנע מלחשוב מחשבה מסוימת (כי אף שאדם מוכרח לחשוב תמיד, מכל מקום בקלות ביכולתו להחליף את מחשבותיו למחשבה אחרת).

וזהו בניגוד לעשר "כוחות" הנפש, שהם שלשת כוחות השכל (חכמה בינה דעת) ושבע המידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות), שלגבי מחשבה דיבור ומעשה הם כמו מהות הנפש עצמה.

במילים פשוטות יותר: הכוחות הם התוכן ואילו הלבושים הם הצורה. כלומר, חכמה או בינה או חסד או גבורה הם דברים בעלי תוכן שונה, והמחשבה והדיבור והמעשה הם הצורה שבה מתגלה תוכן זה. הגילוי של החכמה או החסד יכול להיות במחשבה, יכול לבוא בדיבור ויכול לרדת עד למעשה, אך אין כאן שינוי של תוכן אלא רק צורה של התבטאותו.

ליתר ביאור:

אחד ההבדלים שבין הכוחות והלבושים הוא, שהכוחות קשורים בקשר עמוק מאוד עם הנפש, בעוד הלבושים אינם מאוחדים עמה כל כך.

כוחות הנפש – חרוטים בנפש

למשל, היכולת לאהוב דבר מה (-חסד) או לשנאו (-גבורה), הם כוחות הטמונים עמוק בלב, עד שהם חלק ממציאותו של האדם. אישיותו של האדם נמדדת לפי הדברים שאותם הוא אוהב ושונא. אדם שיאהב דברים מסוימים וישנא דברים אחרים נאהב ונעריך, ואילו אדם שאהבותיו ושנאותיו יופנו לדברים אחרים אינו נחשב בעינינו. אין זה קל לשנות את הכוחות הללו, כשאדם השונא מישהו רוצה להפוך את ליבו לאהבו, הוא צריך לעמול קשה כדי להשיג זאת, וישנם גם עניינים שאי אפשר לשנותם אפילו על ידי יגיעה. כל זה מלמד על הקשר העמוק של הכוחות הללו עם הנפש.

כך גם בכוחות השכל, דעותיו של האדם הן חלק ממנו, מאישיותו. אדם נמדד לפי דעותיו ודרך מחשבתו. האדם אינו נוטה לשנות את דעותיו, ואם הוא משוכנע בדבר מה וננסה לשכנעו כי טעה הוא לא יוכל לקבל זאת בנקל, יהיה עליו להתייגע הרבה, ללמוד ולהבין כדי שישתכנע בטעותו. ואם כן, גם דעותיו של האדם - כוחותיו השכליים, חכמה, בינה ודעת, הם חלק ממנו, ומאוחדים עם נפשו.

נמצינו למדים, שהשכל והמידות אינם דברים נפרדים ממציאותו של האדם, אלא הם כוחות המאוחדים עמו. הכוחות הללו יחדיו מרכיבים את דמותו ו'ציורו' של האדם. משום כך אין זה קל כלל לשנותם.

לעומת זאת, בכל הקשור לשינוי הלבושים - המחשבה הדיבור והמעשה, לא דרוש שום מאמץ מיוחד. למשל, אדם ששונא מישהו יכול בנקל, למרות רגשי הלב הללו, לעשות לו טובה, לדבר אודותיו דברים טובים ואף לחשוב בטובתו. הוא אמנם אינו אוהבו כלל ואף שונאו, אך ברגע שהחליט שבכל הקשור למחשבה ולדיבור ולמעשה יתנהג כלפיו באהבה - הרי כהרף עין ביכולתו לבצע את החלטתו. גם אם הוא משוכנע בשכלו שהלה אינו ראוי לשום טובה, הוא יכול לפעול במחשבה בדיבור ובמעשה בניגוד לדעתו, וכל זאת בלי מאמץ מיוחד, בלי הכנה מראש ובלי שום מהפך פנימי.

מזה אנו רואים, כי בעוד שהכוחות מאוחדים עם הנפש ונטועים עמוק בה, ה"מחשבה דבור ומעשה" הם ביטויים חיצוניים בלבד ובנקל ניתן לשנותם, ולכן הם מכונים "לבושים".