• מבוא לתורת הקבלה
• זוגיות על פי תורת הקבלה
• סגולות אמת לפריון שלום בית ועוד



 

מהם אצילות, בריאה יצירה עשייה, ומה ההבדלים ביניהם? הסבר על ארבעת העולמות בקבלה

לפי תורת הסוד ישנם ארבעה עולמות רוחניים שקדמו לבריאת עולם הזה הגשמי, ה"משתלשלים" זה מזה בסדר והדרגה – אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

מהותם של ארבעת עולמות אלו וההבדל ביניהם בקיצור:

העולם הראשון נקרא "אצילות" - מלשון הפרשה, כמו "ויאצל מן הרוח" הנאמר לגבי משה והשבעים זקנים, שמשמעותו שהקב"ה האציל והפריש מרוחו של משה ונתנו על הזקנים, שאין כאן חידוש דבר מעיקרו, אלא רק התפשטות מרוחו של משה החוצה (אל הזקנים). כך גם עולם האצילות אין הוא בריאה חדשה, אלא רק התפשטות וגילוי כוחותיו של הקב"ה, הנקראים "עשר ספירות", שהן כוחות אלוקיים ולא נבראים. ולכן "עולם האצילות הוא אלוקות ממש".

שלושה שלבים בבריאת העולם

אחרי אצילות באים העולמות בריאה יצירה ועשייה, והמשל עליהם הוא משלושת השלבים שהתרחשו בהתהוות גשמיות העולם:

בתחילה הייתה "בריאה", שהיא בריאה ראשונה מאין ליש, והוא "חומר פשוט" בלי שום צורה, ואח"כ לבש חומר זה "צורה", שהן ארבעת היסודות: אש, רוח, מים, עפר (רמב"ן ר"פ בראשית). וב"צורה" עצמה היו שני שלבים: בתחילה נבראה "צורה כללית", שהן ארבעת היסודות "פשוטות עדיין", כלומר, שצורת היסודות בשלב זה אינה כלל כיסודות שלנו, ולדוגמא: "אש היסודי הוא לא אור ולא חום", רק שורש שממנו נמשכים אור וחמימות, ועוד זאת, שכל יסוד הוא עניין בפני עצמו ו"אינם מורכבים וכלולים זה מזה"; ואח"כ כל יסוד בא לידי צורה גמורה, כל יסוד בטבע שלו המוכר לנו, "וגם נעשה מזיגה והרכבה מכל היסודות", שכל יסוד כלול משאר שלושת היסודות, וכל ארבעת היסודות שוכנות יחד בכל נברא פרטי - ושלב זה נקרא "עשייה", מלשון תיקון (כמו "ועשתה את ציפורניה").

וכך הוא ההבדל בין שלושת עולמות הרוחניים - בריאה יצירה עשייה:

עולם הבריאה הוא בריאה "יש מאין", והיא הבריאה הראשונה (בדוגמת ה"חומר פשוט"), אלא שבעולם זה שהוא קרוב עדיין לעולם האצילות, עדיין מורגש שכל קיום העולם אינו אלא מצד שפע החיות מאיתו יתברך, וכמו דגים שבים שמיד שפורשים מן הים הם מתים, כך הנבראים הרוחניים שבעולם הבריאה, אע"פ שהם מציאות נברא, הרי הם "מובלעים" במקור חיותם מבלי אפשריות לפירוד ממנו, וכמובן, שאין שייכים לרגש של "ישות" ומציאות עצמאית כלל.

העולם השלישי נקרא "יצירה" - מלשון צורה, כי לשון "בריאה" מורה על החידוש מאין ליש, שהיא רק נקודה של מציאות בלי צורה, ואילו בעולם היצירה כבר באה המציאות של הנבראים העליונים לידי צורה מוגבלת (בדוגמת "היסודות הפשוטים").

העולם האחרון מהעולמות הרוחניים הוא עולם העשייה (הרוחני), כי עולם היצירה הוא רק "צורה כללית" בלי פרטים, ובעשייה נגמרה צורת הנבראים בציור פרטי ומושלם (בדוגמת היסודות שלנו).

שלושת שלבים אלו של בריאה יצירה עשייה נקראים גם בשם "חומר צורה ותיקון".

וכנ"ל - כל עולמות אלו אינם עולמות גשמיים כעולם הזה הגשמי אלא עולמות רוחניים (ומובן, שאי אפשר לנברא גשמי לצייר במוחו עולם שהוא כולו רוחני).