• מבוא לתורת הקבלה
• זוגיות על פי תורת הקבלה
• סגולות אמת לפריון שלום בית ועוד



 

עשיית טובה ליהודי

כיון שאנו מתקרבים ליום הבהיר והמאיר, ל"ג בעומר, "הוד שבהוד", יום-הילולא-שמחה של התנא רבי שמעון בן יוחאי, אשר רבו, רבי עקיבא, אמר עליו: "אני ובוראך – (בלבד) – מכירים כוחך". ראוי להתבונן בנקודה אחת, לפחות, מן הכוחות הבלתי-ניתנים-למדידה של רשב"י, נקודה שיש לה שייכות מיוחדת לכל יהודי, אפילו ליהודי פשוט ביותר, ועל-אחת-כמה-וכמה לבעל מדריגה. כידוע, נאלץ רשב"י להסתתר במערה במשך שתים-עשרה שנה, ולאחר מכן עוד שנה, בגלל תקיפותו בהחזקת היהדות בתקופת הגזירות הרומאיות. כאשר סוף סוף הוא יוצא לחרות – הרי אחד מצעדיו הראשונים הוא שהוא שואל: "איכא מילתא דבעי לתקוני"? (=האם יש דבר שיש לתקנו?) ומיד משקיע עצמו בתיקון הדבר. למרות שדיבר שם רק על מניעת הצורך להקיף דרך ארוכה – הרי מאחר שהיה זה ענין של צער ליהודים – משפיע עליו הדבר עד כדי כך שהוא משקיע השתדלות וזמן על תיקון הדבר למעשה בפועל. אדם שישב שלוש עשרה שנה במערה, שקוע בחול, יוצא סוף-סוף לחופש, כשהוא סובל יסורים גופניים גדולים, במה הוא מתחיל את דרכו? – הוא מתחיל מיד לחקור מה יש לתקן, והוא – העיקר המעשה – מתמסר אל הדבר עד לביצועו בפועל ממש! מובן שאי-אפשר להידמות לרשב"י ושכמותו, אך מאחר והסיפור הוא חלק מן התורה, תורה שבעל-פה, והרי "תורה" היא מלשון "הוראה", ודאי שהדבר שבכוחו של כל יהודי למלא את ההוראה, לעשות ברוח זו בכיוון זה ולהצליח, במיוחד לאחר שרשב"י הורה את הדרך וסלל אותה.

חינוך יהודי לילדים

אם עשיית טובה ליהודי בגשמיות, ואפילו רק לחסוך לו דרך מיותרת, ערכה כה גדול – על-אחת-כמה-וכמה כשאפשר להורות ליהודי את הדרך, ולחסוך לו דרך מיותרת, ברוחניות, "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", ללכת בדרך ה' ולחנך גם את הילדים בדרך זו, על-ידי הפצת יהדות, תורה ומצוות, כולל תורתו של רשב"י בספר הזוהר שלו, פנימיות התורה, ובמיוחד לאחר שיש לה שייכות מיוחדת לדורנו, דור "עיקבתא דמשיחא", שכן "האי ספר הזוהר יפקון בי מן גלותא ברחמים" (=בספר הזוהר הזה יצאו בני ישראל מן הגלות ברחמים). כאן מגיעים לנקודה שניה הקשורה ברשב"י, במה שרשב"י מתחיל ופותח את "חיבורא דילך דאיהו ספר הזוהר", את החיבור שלו שהוא ספר הזוהר – מיד בהתחלת הקדמת ספר הזוהר נאמר: "בראשית. רבי שמעון פתח: הנצנים נראו בארץ כו', מאן מקיים עלמא כו'? קל ינוקי דלעאן באורייתא, ובגין אינון רביין דעלמא – עלמא אשתזיב" (=בראשית, ר' שמעון פתח: הניצנים נראו בארץ… מי מקיים את העולם?… קול הילדים הקטנים הלומדים תורה, ובגללם העולם ניצול). בחינוך תורני נאמן ואמיתי של ילדי ישראל – מתאחדות שתי הנקודות האמורות. וכל המרבה הרי זה משובח – עד שכל ילד יהודי יקבל חינוך זה ויהא "שומר דרך ה'" במלוא המדה, "לדור ודור נספר תהלתך" – לכל הדור של הצאצאים, ולכל הדור של צאצאי-הצאצאים "נספר" (באמצעות דיבור וחינוך מתאים) את תהלות ה'.

ממכתב הרבי מליובאוויטש לל"ג בעומר ה'תש"מ