• מבוא לתורת הקבלה
• זוגיות על פי תורת הקבלה
• סגולות אמת לפריון שלום בית ועוד



 

כבוד הדדי

חז"ל מספרים כי בימי ספירת העומר מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, לפי "שלא נהגו כבוד זה לזה", וביום ל"ג בעומר חדלו למות (ומשום כך נוהגים בימים אלו מקצת מנהגי אבלות). כיוון שמדובר באנשים שחכמינו ז"ל מעידים עליהם שהם "תלמידי רבי עקיבא" – מוכרחים אפוא לומר שהם זכו לתואר זה לפי שלמדו ונהגו כפי שהורה להם רבם, התנא הגדול והחכם הדגול. בהתאם לכך מובן שהעובדה שלא נהגו כבוד זה לזה לא נבעה מחמת דברים של מה בכך, חלילה, כי אם מסיבות המתאימות לדרגתם.

כבוד לדרכו של הזולת

ההסבר הוא, על פי הידוע שישנם דרכים שונות בעבודת השם - בלימוד התורה וקיום המצוות. תלמידי רבי עקיבא נהגו כל אחד בדרכו שלו. כמובן, הם קיימו את כל התורה והמצוות במילואן ושלימותן, אלא שאחד שם את הדגש על אהבת ה', השני על יראת ה', וכך הלאה. בהיותם אנשי אמת ומסורים לדרכם שנראתה להם האמיתית – הניח כל אחד שדרכו היא הנכונה והאחרים נראו לו כחסרי השלימות האמיתית, לפיכך לא נהגו כבוד במי שלא הלך בדרכם. כיוון שכל סיפור שמספרת לנו התורה, שבכתב ושבעל-פה, מהווה הוראה והדרכה לכל אחד ואחת מבני ישראל – אף כאן אנו לומדים, בין השאר, כי אמנם כל יהודי צריך לעבוד את ה' עבודה מושלמת ומסורה, בלימוד התורה וקיום המצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, אך יחד עם זה – צריך וחייב אדם להביט בעין יפה על כל שומר תורה ומצוה ולנהוג בו כבוד גדול, אף אם דרכו היא לא דרכו הוא, שכן הוא עובד ה' וההבדל הוא רק אם עובדו מתוך אהבה או מתוך יראה וכדו'.

לדון לכף זכות

יתר על כן: אף אם פוגשים מישהו שעדיין לא הגיע לעבודת ה' כפי הדרוש – יש לנהוג כבוד גם בו, כי יתכן שאין האשמה בו אלא בחינוכו ודרך גידולו, וכהוראת חז"ל: "והוי דן את כל האדם לכף זכות" . על אדם כזה יש לרחם ולהשתדל לעזור לו להתעלות ביהדות, והעזרה צריכה להיות באהבה, כבוד ודרכי נועם. יש לקחת דוגמא מהתנא רבי שמעון בר יוחאי (שיום פטירתו חל בל"ג בעומר), אשר רצה לתת את כל זכויותיו לטובת אלה שאין להם זכות משלהם, כולל גם כאלה שלא ראה מימיו , וכלשונו: "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" .

הרעיון מיוסד על מכתב הרבי מליובאוויטש מי"ג באייר ה'תש"ל