השער ה-13
פורטל בנושא תורת הקבלה וביאורים בפרשת השבוע עפ"י פנימיות התורה,ספר הזוהר,כתבי האר"י וחסידות חב"ד
מבוא לקבלה,שיעורים להורדה-ביאורים בקבלה, רישום ומידע אודות קורסים בקבלה, סגולות אמת
סוד קיום עם ישראל
חג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" , ביום זה, לפני למעלה משלשת אלפים שנה, התגלה הקב"ה בהר סיני לפני כל בני ישראל, אנשים נשים וטף, ומסר להם את התורה ומצוותיה, כדי להשכין ולהשרות (באמצעות התורה) את האור האלוקי בעולם הזה הגשמי והחמרי. מאז חלפו אלפי שנים, אשר הביאו עמם תלאות רבות על עמנו, תהפוכות של מצבים קשים וקשים פחות – ועם ישראל חי, דוגל בתורת חיים של אלוקים חיים. רוח ישראל סבא חיה וקיימת בקרבו על אף הכל.
לא עוצמה פיזית
עם ישראל, שצויין מאז ומעולם כ"המעט מכל העמים" , יש לו תוכן ותפקיד מיוחד. בבואנו לקבוע מה המיוחד שבו – קל לנו לעשות זאת על ידי שנתבונן בעובדה שהוא יחיד ומיוחד בקורותיו ותהפוכותיו משך אלפי שנים, ונחפש את הצד השווה ואת הקו האופייני בכל קורותיו. מבט אובייקטיבי על ההיסטוריה היהודית הארוכה – יביאנו על כרחנו להחלטה, כי קיום עמנו אינו קשור כלל במצב חומרי או בעוצמה פיזית. אפילו בתקופות הטובות ביותר, בממלכתו המאוחדת של שלמה המלך, היה עם ישראל, מבחינה פוליטית וכלכלית, קטן ביחס לממלכות העולמיות כגון מצרים, אשור ובבל. ברור גם שלא עצמאות מדינית וטריטוריה גיאוגרפית הבטיחו את קיומנו, שהרי ההסטוריה שלנו כעם בעל ממשל עצמאי בארצו – קצרה מאד ביחס לתקופת הגלות שלנו, בלי מדינה ובלי ארץ. אף הלשון, השפה העצמאית, אינה יכולה להחשב כמרכיב חיוני של קיומנו, שכן כבר בעבר הרחוק תפסה הארמית את מקומה כשפת העם. חלקים מן התנ"ך, כמעט כל התלמוד הבללי, הזהר, ועוד, נכתבו בשפה זו. בזמניהם של רבי סעדיה גאון והרמב"ם – היתה הערבית השפה ההמונית השלטת בעמנו. מאוחר יותר היו שפות שונות השולטות בתפוצות ישראל.
סוד הקיום - תורה
הצד השוה לכל הזמנים, לכל הארצות ולכל המצבים בתולדות עמנו – הוא התורה והמצוות שבני ישראל קיימו בחיי יום יום במסירות נפש גדולה. נכון, היו זמנים שבודדים או קבוצות נטו מדרך התורה והמצוות, עובדי הבעל והאלילים בזמן בית ראשון, המתיוונים בזמן בית שני, המתבוללים באלכסנדריה, הקראים וכיוצא באלה. אך כל אלה נעלמו מעם ישראל. רק שרשרת הזהב של תורה ומצוות, היא בלבד, לא נותקה, והתורה והמצוות ליוו את עמנו לאורך כל הדרך מהר סיני ועד הנה. קיומו ועצם מהותו של עמנו קשורים, איפוא, בחיי תורה ומצוות. "כי הם חיינו ואורך ימינו". מכאן המסקנה ההגיונית: רק קיום מלא של המצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחבירו, ללא כל פשרה - יבטיח את קיום עמנו, של הכלל ושל היחיד, בכל מצב שהוא. סוד קיומנו כעם הוא: "הן עם לבדד ישכון" . כל אחד מעמנו יעבוד את ה' אחד, לפי התורה האחת, הניצחית שאינה ניתנת לשינוי חס ושלום. כך נמלא את תפקידנו המהותי והעיקרי להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ו"עם סגולה" .
הרעיון מיוסד על מכתב הרבי מליובאוויטש מימי הסליחות ה'תשי"ז


